אין כמעט אדם שלא עבר, עובר או יעבור התעמרות במקום העבודה. אין כמעט אדם שלא מצא עצמו אוהב את העבודה, אך שונא את מקום העבודה. אין כמעט אדם שלא אוהב את החברים לעבודה, אבל שונא את הבוס; או ההיפך – אוהב מאוד את הבוס, אבל לא מסוגל להמשיך לעבור עוד יום עם החברים לעבודה.
מוזר ככל שיישמע, עד היום אין במדינת ישראל חוק למניעת התעמרות בעבודה. בחודש מאי 2015 הונחה לראשונה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת התעמרות במקום העבודה, ובמסגרתה מוצע לראשונה לקבוע איסור חוקי על התעמרות במקום העבודה וכן מוצע להטיל קנס כספי על סך של 120 אלף שקל בשל התעמרות במסגרת העבודה.
על פי הצעת החוק, התעמרות במסגרת העבודה היא "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה"; בין ההתנהגויות המהוות התעמרות כוללת הצעת החוק "התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות"; "שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו"; "הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו"; "הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים"; "ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר"; "נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם"; ו"נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם".
אין לי ספק שכל מי שיעבור על ההתנהגויות הנ"ל יוכל להיזכר לפחות במקרה אחד שבו מצא עצמו בסיטואציה שבה התנהגו כלפיו באופן שנחשב – על פי הצעת החוק ולמעשה על פי כל קנה מידה אובייקטיבי – להתעמרות. אולם, בקרוב – אם תעבור הצעת החוק – ייחשב להתעמרות גם מבחינה חוקית.
אני בטוח, אגב, שרובכם תמצאו יותר ממקרה אחד כזה – על פי מחקרים שנעשו, לפחות אחד מכל ארבעה עובדים נתון בפועל במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת העבודה.
***
בדברי ההסבר לחוק מציינים יוזמיו, כי "התעמרות במסגרת עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי", וכי "ישנם מקרים שבהם התעמרות פוגעת אף בבריאותו הגופנית או הנפשית של אדם".
אני מאמין שכל מי שעיסוקו בעובדים – ובטח מי שממלא תפקיד של חבר ועד עובדים או בעל תפקיד בארגון עובדים – מזדהה באופן מוחלט עם האמירה הזו. כל מי שראה עובד שעבר התנכלות במקום העבודה, ראה גם כיצד עובדים חזקים הופכים – לאחר שעברו התנכלות – לאנשים פגועים מבחינה נפשית ובריאותית ולכאלה שאינם מסוגלים לתפקד עוד במקום העבודה.
על פי הצעת החוק, מעסיקים יהיו חייבים לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע התעמרות בעבודה של ממונה, של עובד אחר וכן של ספק או לקוח, זאת בין היתר באמצעות ביצוע חקירה בעת שמוגשת תלונה של עובד, טיפול מידי בתלונה ותיקון הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבות המעשה שנעשה כלפיו.
את הזכות לתבוע בגין הפרת החוק מוצע בהצעת החוק להעניק לא רק לעובד, אלא גם לארגון העובדים היציג במקום העבודה, ובתנאי שהעובד הסכים לכך. במילים אחרות, אם הצעת החוק תעבור כפי שהונחה על שולחן הכנסת, יהפוך כל חבר ועד עובדים לשגריר של מניעת התעמרות בעבודה.
מאחר ומדובר בעניין שקשור באופן מובהק ביחסי עבודה, הוענקה לבית הדין לעבודה במסגרת הצעת החוק הסמכות לדון בתביעות שיוגשו מכוחו.
***
הצעת החוק היא המשך ישיר של מגמה שהחלה בשנים האחרונות בעולם כולו, עם התרחבות המאבק בתופעת ההתעמרות במקום העבודה (Workplace Bullying או Workplace Mobbing), גם במסגרת משפטית. במדינות רבות נחקקו באחרונה חוקים שנועדו להתמודדות עם התופעה, ובמדינות רבות אחרות מתקיימים בימים אלו מהלכים לקידום חקיקה מעין זו.
במדינת ישראל קיימת אמנם רשימת חוקים שמתמודדת עם מקרים ספציפיים של התעמרות במקום העבודה, ובהם החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998; חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988; וחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965. ואולם, אין עדיין חוק אחד מקיף ובהיר המתייחס לתופעה של התעמרות במקום העבודה שלא בהקשר ספציפי, מה שהביא רשימה מכובדת של חברי כנסת, להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק.
אם הצעת החוק תעבור, יהיה מעניין לראות אם קיומו של חוק למניעת התעמרות במקום העבודה בנוסח המוצע, הכולל כיום הטלת קנס בגין התעמרות, ירתיע באמת את המתעמרים – בין אם זה הממונה, החבר לעבודה, הספק או הלקוח – ואכן יצליח להביא לעצירת התופעה החמורה של התעמרות במקום העבודה. או, שעד שלא ייקבע בחוק שהתעמרות בעבודה היא מעשה פלילי שעונש בצדו, לא תהיה הרתעה אמיתית וממדי התופעה ימשיכו להיות קשים ומטרידים.