על פי חוק פיצויי פיטורים, עובד המפוטר מעבודה לאחר שנה שבה הועסק על ידי אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לפיצויי פיטורים, המחושבים על פי שכר אחרון במכפלת מספר שנות העבודה. במקומות עבודה רבים מופרשים כיום פיצויי הפיטורים באופן שוטף לקרנות הפנסיה, זאת בהתאם להסדר שנקבע מכוחו של סעיף 14 לחוק.
לצד הזכות החוקית לקבלת פיצויי פיטורים, התפתחה בפסיקת בתי הדין לעבודה הלכה משפטית המסדירה את המקרים שבהם יינתן, נוסף על פיצויי הפיטורים, גם פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. פיצוי כזה הוא פיצוי ששיעורו נקבע בהתאם לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, והוא יינתן במקרים שבהם ימצא בית הדין לעבודה כי הפיטורים כרוכים בהפרה כזו או אחרת של הדין.
פיטורים שלא כדין יכולים להיות תוצאה של שלושה גורמים: הפרת הסכם, לרבות החובה לקיים את ההסכם בתום לב; הפרת חוק, כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה; או הפרת הלכות שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה, כגון חובת השימוע. כאשר יסתבר כי הפיטורים נעשו תוך הפרה של הדין, יהיה העובד זכאי לא רק לפיצויי הפיטורים על פי חוק אלא גם לפיצוי נוסף בגין הפרת הדין.
***
בבואו לקבוע את שיעור הפיצוי שיעניק בית הדין לעבודה על פיטורים שלא כדין, נבחנים שני ראשי נזק: נזק ממוני, ובעיקרו אובדן ההכנסה כתוצאה מהפיטורים; ונזק בלתי ממוני, ובעיקרו עוגמת הנפש שנגרמה לעובד כתוצאה מהפיטורים.
הכללים לחישוב פיצויי הפיטורים בגין נזק בלתי ממוני דומים לכללים שנקבעו בחוק לחישוב פיצויי הפיטורים, ומבוססים גם הם על התוצאה המתקבלת ממכפלה של תקופה ושכר; כלומר: תקופת אובדן ההשתכרות במכפלת השכר שהעובד הפסיד. עם זאת, הכללים לקביעת אורך התקופה וגובה השכר שונים מאלו שנקבעו בחוק, ועל כך נעמוד להלן.
נזק ממוני הוא הנזק שנקבע על בסיס הפסד ההכנסה של העובד כתוצאה מפיטוריו. מאחר שקשה לומר מתי היו מסתיימים יחסי העבודה אם העובד לא היה מפוטר, ומצד שני – כמה זמן יידרש לעובד על מנת למצוא עבודה חדשה, קשה לקבוע מהי תקופת הפסד ההכנסה, ועל כן קיים קושי אמיתי לכמת את הנזק הממוני.
לאור זאת, קבעו בתי המשפט רף עליון של שנה לתקופת הפסד השכר כתוצאה מפיטורים שלא כדין, כך שנכון להיום התקופה המקסימלית שביחס אליה ניתן לתבוע פיצויים על פיטורים שלא כדין היא תקופה של שנה. יצוין כי בפסיקה קיימים מקרים חריגים שבהם רף זה נחצה, ובאחרונה אף התעוררה בפסיקה התהייה אם לא יהיה נכון לבטל את הכלל הקובע רף עליון של שנה.
לאחר שמצאנו כי תקופת הפיצוי בגין נזק ממוני נקבעה על תקופה מקסימלית של שנה, נשאלת השאלה מה יהיה השכר הקובע שעל פיו יחושב הפיצוי. עד לאחרונה קבעה הפסיקה, כי השכר הקובע לצורך קביעת הפיצוי הוא השכר הקובע של העובד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים לפי חוק. בגדרי שכר זה לא מובאים בחשבון התנאים הנלווים המשולמים בשכרו של העובד.
אולם, בפסק דין שניתן באחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה שונתה קביעה זו ונקבע, כי לצורך חישוב הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין יילקח בחשבון מלוא שכרו של העובד, לרבות התנאים הנלווים; כך, למעשה, נכון להיום השכר הקובע עבור פיצוי על פיטורים שלא כדין גבוה יותר מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים על פי חוק.
יוצא אם כן, שבגין הנזק הממוני שנגרם כתוצאה מפיטורים שלא כדין ניתן לתבוע הפסד שכר של שנה, כאשר בחישוב השכר יובאו גם התנאים הנלווים לשכר. במילים אחרות, גובה הפיצוי בגין נזק ממוני במקרים של פיטורים שלא כדין, הוא שכר מלא עבור שנת עבודה.
חשוב לציין, כי על התובע פיצוי על פיטורים שלא כדין מוטלת החובה להקטנת נזק; כלומר, החובה לפעול למציאת מקור הכנסה אחר בתקופת אובדן ההשתכרות (כמו מציאת מקום עבודה חדש או קבלת דמי אבטלה), ובהתאם להפחית מהפיצוי הנתבע את ההכנסות האחרות של העובד מעבודה בתקופת אובדן ההשתכרות.
***
ראש הנזק השני שבגינו ניתן לתבוע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין הוא נזק בלתי ממוני – כלומר, נזק כתוצאה מגרימת צער, כאב, סבל, עגמת נפש וכיו"ב. בשונה מהפיצוי בגין נזק ממוני, במקרה של פיצוי בגין נזק בלתי ממוני נקבע בפסיקה, כי שיעור הפיצוי ייקבע במלואו על פי בית הדין לעבודה, ללא רף עליון או הגבלה אחרת. עם זאת נקבע, כי פיצוי מעין זה יינתן רק במקרים מיוחדים וחריגים – כאשר גם בעניין זה מתעורר באחרונה ספק אם אכן נכון לצמצם פיצוי זה רק למקרים מיוחדים וחריגים.
נוסיף שלצד ראש נזק זה – או כחלק ממנו – קיימים מקרים שבמסגרת הפיצוי שייפסק יינתן גם פיצוי עונשי לשם הרתעה, המוכר גם כ"פיצויים לדוגמה".
הנה כי כן, במקרים שבהם ימצא בית הדין לעבודה כי פיטורי העובד נעשו שלא כדין, יוכל בית הדין לפצות את העובד בגין אובדן ההשתכרות ובגין עגמת נפש. המגמה החדשה המתפתחת בפסיקה היא להרחיב את התקופה שבגינה ניתן הפיצוי וכן את שיעור הפיצוי, זאת על מנת לחייב מעסיקים לכבד את הדין ולהרתיע אותם מפיטורי עובדים תוך הפרה אסורה של הדין.