כפיר זאב, משרד עורכי דין 2019 ©

לטובת כל הצדדים: מדוע מומלץ להשקיע בניסוח ההסכם הקיבוצי לפחות כמו במשא ומתן עליו?

במשך חודשים ארוכים ניהלתם משא ומתן, התלבטתם לא מעט, התייעצתם לכל אורך הדרך ובשעה טובה חתמתם בסופו של דבר על הסכם קיבוצי. מרגע זה ואילך, מה שכתוב בהסכם – הוא מה שקובע.

כדרכו של עולם, לא פעם מתעוררות מחלוקות באשר לפרשנות הכתוב בהסכם הקיבוצי – לעתים אפילו חודשים מעטים בלבד לאחר חתימתו; ואז מתעוררת השאלה, על פי אילו כללי פרשנות עלינו לבחון את ההסכם הקיבוצי.

ובכן, הסכם קיבוצי הוא בראש ובראשונה חוזה לכל דבר ועניין, אשר חוק החוזים חל עליו. על כן, בבואנו לפרש הוראות מתוך ההסכם הקיבוצי, יש לבחון אותן תחילה על פי כללי הפרשנות של כל חוזה אחר, כפי שאלו נקבעו בחוק החוזים. כיום, המבחן הראשון שיש ליישם הוא מבחן לשון החוזה; כלומר: מה הפרשנות שעולה מהכתב. אם לשון ההסכם ברורה, יש לפרש את ההסכם בהתאם לאמור והכתוב בו, גם אם צד מסוים טוען שהכתוב לא מבטא נכונה את ההסכמה שאליה התכוונו הצדדים.

זו הסיבה לכך שיש להשקיע את כל המשאבים הנדרשים לשם ניסוח נכון של ההסכם הקיבוצי, שיהיה מצד אחד ניסוח פשוט, קריא וברור ומצד שני יגלם את ההסכמה של הצדדים כפי שהיא, מבלי להשאיר מקום לפרשנות מאוחרת שמנוגדת להסכמה אליה הגיעו הצדדים.

ואולם, בפרשנות לשונו של החוזה לא די. להסכם הקיבוצי מאפיינים ייחודיים – בהיותו כזה החל על ציבור רחב של עובדים; בהיותו כזה שמסדיר הן את ההוראות האישיות שיחולו ביחסים שבין המעסיק לכל עובד ועובד והן את ההוראות הקיבוציות שיחולו ביחסים שבין ההנהלה לוועד העובדים; ובהיותו כזה החל לאורך תקופה ארוכה ומתחדשת של יחסי עבודה נמשכים. על כן, נדרשים להסכם הקיבוצי גם כללי פרשנות נוספים, המיוחדים רק בבואנו לפרש הסכם קיבוצי.

כך, במקום שבו מתעוררת מחלוקת בנוגע לפרשנות הסכם קיבוצי, יפרש בית הדין לעבודה את ההסכם פרשנות תכליתית ויבחן מה היה אומד דעתם המשותף של הצדדים, בהתאם לאינטרסים, למטרות ולערכים שההסכם הקיבוצי נועדו להגשים. במילים אחרות: למה באמת התכוונו הצדדים כאשר ניסחו את ההסכם כפי שניסחו, ואיזו מטרה רצו להשיג.

כפי שאמרנו קודם, לשון החוזה תהיה המקור הראשון ללמוד ממנו את כוונת הצדדים; אך לצד לשון החוזה ייבחנו גם הנסיבות שהיו קודם חתימת הצדדים על ההסכם הקיבוצי, מהותן של ההסכמות שגיבשו הצדדים, ההקשר התעשייתי-מפעלי, התנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם, האופן שבו ההסכם יושם בפועל והשוואה להסכמים מאוחרים יותר שנחתמו בין הצדדים.

בכל הקשור בהוראות האישיות החלות מכוח ההסכם הקיבוצי על כל עובד ועובד, יבחן בית הדין לעבודה גם את תכליתו האובייקטיבית של ההסכם, קרי: איזה מטרות בדרך כלל נועד חוזה מהסוג הזה להשיג ולהגשים עבור העובד הבודד.

אם גם לאחר יישום כל המבחנים האמורים עד עתה עדיין יהיו קיימים שני פירושים אפשריים להסכם הקיבוצי, בית הדין יבחר את הפרשנות שמגשימה את עקרונות היסוד של השיטה (כמו עיקרון השוויון) ואת עקרונות תום הלב ומשפט העבודה.

מהאמור עד עתה עולה, כי פרשנות הסכם קיבוצי יכולה להיות עניין מורכב ולא פשוט, ובהינתן העובדה שההסכם הקיבוצי חל על ציבור רחב של עובדים הרי שלכל שינוי באופן שבו מפרשים הצדדים הוראה מתוך ההסכם, תהיה השפעה ישירה ומיידית על תנאי העבודה והשכר של ציבור העובדים כולו. לא פעם קורה מצב אבסורדי, שהפרשנות הניתנת בסופו של דבר להסכם הקיבוצי מביאה לתוצאה שאליה לא התכוון צד כזה או אחר להסכם ולעתים, אפילו לא לתוצאה שאליה התכוונו שני הצדדים.

על כן, אחרי שניהלתם משא ומתן ארוך ומתיש והשקעתם את כל המשאבים על מנת להגיע להסכמות שמניחות את דעתכם, חשוב לא פחות להשקיע את כל המשאבים הנדרשים לתרגום נכון של כל הסכמה שהושגה בעל פה להסכמה כתובה שתבוא לידי ביטוי במסגרת ההסכם הקיבוצי, באופן שיאפשר לעובדים ליהנות מפירות ההסכם לשנים ארוכות, מבלי שיתעורר מחלוקות פרשניות.