התפקיד הכי מאתגר בכל מקום עבודה מאורגן

שיטות הבחירה של ועדי עובדים שונות ממקום עבודה אחד למשנהו. במקומות מסוימים נבחר ועד העובדים ישירות על ידי העובדים, במקומות אחרים על ידי מועצת העובדים ובחלק ממקומות העבודה הבחירה נעשית בדרך שקבועה לעניין זה בתקנון הבחירות המיוחד של ועד העובדים (כפי שאושר על ידי ההסתדרות). בכל מקרה, הגדרת תפקידו של ועד העובדים בכלל ושל חבר ועד העובדים בפרט, מוסדרת בתקנון ועדי עובדים של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. עם זאת, ברור שהתפקיד האמיתי של חבר ועד עובדים אינו מתמצה בהגדרה היבשה. למעשה, כדי להיות חבר ועד עובדים לא צריך הגדרה; כדי להיות חבר ועד עובדים צריך להכיר את מסגרת הגבולות המותרים לפעילותו של ועד העובדים ועל בסיס זה ליצוק תוכן לתפקיד הכל כך חשוב הזה, תוך התאמה לאופיו של מקום העבודה. מי שיודע לבחון מערכות יחסים במקומות עבודה מאורגנים יודע שככל הנראה אין תפקיד מאתגר יותר במקומות עבודה אלו, מאשר זה שממלא חבר ועד העובדים. מיום בחירתו ועד לסיום כהונתו מוצא עצמו חבר ועד העובדים מתנהל על בסיס יומיומי ממש, בתוך פקעת אינטרסים וקונפליקטים שמקורה במתח הטבעי שיוצרים יחסי העבודה במקום העבודה. בפקעת הזו יש מספר שחקנים עיקריים: מצד אחד, העובדים – מי שלמעשה העניקו לחבר ועד העובדים את הכוח לכהן בתפקיד זה ומי שהפקידו בידיו את הזכות, הסמכות והיכולת, לקבוע עבורם את תנאי העבודה והשכר, וכן את הכוח להשפיע על מהלך חייהם במקום העבודה, לרבות בכל הקשור לביטחונם התעסוקתי; מצד שני, הנהלת הארגון – הרואה בחבר ועד העובדים את השותף שלה ליחסי העבודה, לטוב ולרע, ויודעת שבין אם תבחר בדרך שיתוף הפעולה ובין אם בדרך המאבק, עדיין יהיה זה חבר ועד העובדים שיעמוד לצדה, או מולה. הדינמיקה היא כמעט אינסופית. כל עובד הוא עולם ומלואו ולכן אך ברור הוא שלכל ניסיון לשנות את תנאי עבודתו של עובד תהיה השפעה מידית ורחבת היקף על יחסי הצדדים, והוא מצריך מכל חבר בוועד העובדים לפעול ברגישות הראויה מהצד האחד ובנחישות הנדרשת מהצד האחר. והמצב הזה אינו פשוט בכלל. הכלים העומדים לרשות ועדי העובדים הם קודם כל השכל, הרגש וההיגיון הישר. עם זאת, בעידן של שינויים בלתי פוסקים בעולם העבודה, אין בכך די. על כן, חבר ועד העובדים נזקק תמיד לייעוץ, להכוונה ולאישור (במידת הצורך) של ההסתדרות ושל האיגוד המקצועי, וכן לשירותים של יועצים ובעלי תפקידים נוספים, דוגמת משפטנים וכלכלנים. שילוב של כל אלה יחד אמור להעניק לכלל חברי ועד העובדים את ארגז הכלים להתמודדות עם פקעת האינטרסים שבמרכזה הוא מצוי. באמצעות שימוש נכון ומושכל בארגז הכלים הזה, יו"ר ועד העובדים ויתר חברי ועד העובדים מהווים את המשקל הנחוץ ביחסי העבודה להשפעה על כוחו של המעביד. בימים של שגרה ביחסי העבודה, המשקל של ועד העובדים משמש לאיזון כוחו של המעסיק ובעתות של מאבק הוא משמש להפעלת הכוח הלגיטימי שמאפשר לוועד העובדים להשיג את היעדים שהוא מציב לעצמו. אז מה זה אומר, להיות חבר ועד עובדים? מעבר לניהול המתמיד של המשברים, של מתן הפתרונות לקונפליקטים הבלתי פוסקים ושל המאבקים לא פשוטים, זו – ותסלחו לי על הקלישאה – קודם כל שליחות. זו שליחות במובן הצר והמשפטי, של אדם שציבור עובדים בחר בו להיות השליח שלו אל מול ההנהלה ולייצג אותו בכל ההיבטים של יחסי העבודה. וזו גם שליחות בלתי רשמית, של אדם שהנהלת הארגון רואה בו את הקשר לעובדים. אבל זו גם שליחות רחבה הרבה יותר. זו שליחות פנימית של אדם שבחר לוותר על השעות הפנויות ועל השקט הנפשי כדי לעשות למען חבריו ועמיתיו, העובדים במקום העבודה. זו שליחות כך כל מיוחדת, כי היא שליחות שמי שממלא אותה (בהתנדבות) זוכה בשכר הכי גבוה במקום העבודה – שכר שאף אדם אחר אינו זוכה לו, ושאין לו כל ערך כספי. למנוע פיטורים, לארגן אירוע לעובדים, להוביל מאבק על העלאות שכר ועל שיפור תנאי העבודה – כל אלה ואחרים הם בדיוק מסוג הדברים שרק לקבוצה מאוד מסוימת ומאוד מיוחדת יש את היכולת להניע ואת הזכות להשיג, ואלו הם חברי ועד העובדים. אז מה זה להיות חבר ועד עובדים? זה לעבוד קשה, זה להיאבק למען האחרים, זה להגיד לבעל או לאשה ש"אין ברירה, חייבים לעזור לעובדים"; אבל זה גם לקבל שכר נוסף, רק לא באמצעות התלוש. זה לקבל שכר נוסף שרק למעטים יש את הזכות ליהנות ממנו – השכר של השליחות ושל הזכות להשפיע ולשנות את מקום העבודה למען העובדים.